<h1>יראים סימן שצ"ט</h1>
<h2>דף ו:</h2>
וצריך ליתן ריוח בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה [מנחות ל' א'] פי' יו"ד ובין אות לאות כמלא חוט השיער ורוב התיבה בתוך הדף פי' בתוך הסרגול שהלכה למשה מסיני הוא לסרגל תפילין מד' רוחות כדאמרינן בגיטין [ו' ב'] אמר ר' יצחק שתים כותבים בלא שרטוט שלש אין כותבים בלא שרטוט פי' מארבע רוחות והא דאמרינן במנחות [ל"ב ב'] הלכתא תפילין לא בעי שרטוט [מזוזה בעי שרטוט הכי פי' תפילין לא בעי שרטוט בין שורה לשורה אלא מד' רוחות כשאר כתבי הקדש] מזוזה בעיא שרטוט בין שורה לשורה ולפי שפרשיות של מזוזה כתובות בתפילין הוצרך לומר תפילין לא בעי שרטוט שמעתי פירוש אחר אבל זה שמעתי מרבינו יעקב ז"ל ועיקר. וסדר התחלת השורות וסיומם שמעתי וקבלתי פרשה ראשונה ז' שורות. וידבר מסיים משה. אל העם מסיים חמץ. היום מסיים אשר. נשבע מסיים מצות. וביום מסיים גבולך. והגדת מסיים עיניך. למען מסיים ימימה. פרשה שנייה ה' שורות. והיה מסיים הזכרים. לה' וכל מסיים בחזק. יד מסיים על. כן מסיים ה'. חמישית ממצרים. פרשה שלישית שלשה וחצי שורות. שמע מסיים מאודך. והיו מסיים בשבתך. בביתך מסיים עיניך. וכתבתם חצי מסיים ובשעריך. פרשה רביעית והיה אם שמוע. והיה אם שמוע מסיים ומלקוש. ואספת מסיים להם. וחרה מסיים ושמתם. את מסיים בשבתך. בביתך מסיים נשבע [ה'] וחצי השורה היא. [לאבתיכם] עד על הארץ. כל הפרשה היא ה' וחצי שורות. זה סדר תפילין של ראש ובתפילין של יד שש שורות ראשונה (והיה) [וידבר] מסיים [ארץ] זבת. שנייה מסיים החוקה הזאת. שלישית למועדה [מסיים] ה'. כל רביעית מסיים ובלכתך בדרך. חמישית ובשכבך מסיים אחרים. ששית והשתחויתם מסיים על הארץ. וכופלן מסופן לתחלתן כדאמרינן במנחות [ל"א ב'] לענין מזוזה אמר ר' חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע.
<h2>דף יט.</h2>
וצריך שיכתוב בדיו כדגמרינן במנחות [ל"ד א'] כתיבה כתיבה מדכתיב ואני כותב על הספר בדיו ותניא בפ' הבונה [שם] כתב שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב יגנזו. ודיו נקרא הנעשה משרף קוצים כדאמרינן בגיטין פ"ב [י"ט א'] דיו דיותא ואמרינן בנדה פ' כל היד [כ' א'] ר' (אליעזר) [אלעזר] פלי קורטא דדיותא ובדיק ודיו הנעשה משרף קוצים אית ליה קורטא לאחר שנתייבש ואדום קצת ואמרינן נמי [שבת כ"ג א'] כל העשנים יפין לדיו ולאותו דיו טוב העשן ליבשו הלכך אין ראוי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות ומגילה אלא בדיו הנעשה משרף קוצים ואמרינן נמי כל השרפים יפין לדיו פי' יפים לעשות מהם דיו אלמא הנעשה משרף קוצים נקרא דיו ותנן נמי בשבת [י"ז ב'] אין שורין דיו וסממנין אלמא קודם שרייתו נקרא דיו הלכך אין לכתוב בשריית עפצים שהרי אינם נקראים דיו שקודם שרייתם נקראים עפצים והא דאמרינן בב"ר ובשבת ירושלמי [פי"ב ה"ד] בני מדינחא ערימין טפי כד בעו למשלח מיסטרן כתבון לה במי מילין ושפיך עלה דיו שאין בו עפץ ופליט דמשמע עפיץ נקרא דיו משם אין ראיה כלל דאדרבה מדקאמר דיו שאין בו עפץ ש"מ שעפיץ אינו דיו וה"פ דירושלמי [דיו שלא] עירב עמו עפץ הלכך אם כתב שלא בדיו יגנז.
<h2>דף מה:</h2>
וצריך לכתוב לשם תפילין [גיטין מ"ה ב'] והאזכרות לשם קדושה כדתניא [גיטין כ' א'] הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלית מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי ר' יהודה וחכ"א אין השם מן המובחר ואמרינן נמי בגיטין פ' הניזקין [נ"ד ב'] ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שבו לא כתבתין לשמן אמר ליה נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת.
